התקף פאניקה: כשהגוף שוכח שהכול בסדר

על החרדה שמגיעה בגל, משתקת – ויכולה גם לחלוף

מאין בא הפחד הזה?

המונח "פאניקה" (Panic) מגיע מהמיתולוגיה היוונית. האל פאן (Pan), דמות חצי־אדם חצי־תיש שחי ביערות, היה נוהג להשמיע קולות פתאומיים ומבעיתים, שגרמו לחרדה עזה בקרב מטיילים ורועי צאן. כך נטבע המונח "פאניקה" – פחד עז ולא רציונלי שמגיח משום מקום.

כיום אנחנו יודעים שהתקף פאניקה הוא תגובה גופנית ופסיכולוגית חזקה, לעיתים פתאומית, שמבוססת על אזעקת שווא במערכת העצבים – כאילו הגוף חווה סכנה מיידית, גם כשאין כל איום ממשי.

כמה זה נפוץ?

• כ־11% מהאוכלוסייה יחוו התקף פאניקה אחד לפחות במהלך חייהם.
  
  

• כ־3%–4% מהאנשים יפתחו הפרעת פאניקה (Panic Disorder), המאופיינת בהתקפים חוזרים וחשש קבוע מהם.
  
  

• מדובר באחת התופעות השכיחות ביותר בפסיכולוגיה הקלינית – ובעיקר באחת המפחידות.
  
  

“התקף פאניקה הוא כמו סערה שמפתיעה בים שקט – הסירה בסדר, הים יחזור להירגע, אבל באותו רגע נראה שהכול עומד לטבוע.”
— מתוך קליניקה

תסמינים פיזיים: הגוף כאילו מאותת על סכנת חיים

התקף פאניקה כולל לעיתים קרובות את התסמינים הבאים (לפי DSM-5):

• דופק מואץ או פעימות לב חזקות
  
  

• קוצר נשימה / תחושת חנק
  
  

• רעד או תחושת נימול בגוף
  
  

• הזעה מרובה
  
  

• תחושת חום או קור פתאומיים
  
  

• כאבים או אי־נוחות בחזה
  
  

• תחושת סחרחורת, חוסר יציבות או עילפון
  
  

• תחושת ניתוק מהגוף או מהמציאות (דה־ריאליזציה / דה־פרסונליזציה)
  
  

ומעל לכל – פחד:

• פחד ממוות ("אני מקבל/ת התקף לב")
  
  

• פחד להשתגע ("אני מאבד/ת שליטה על הראש שלי")
  
  

• פחד לפעול בצורה מביכה בציבור ("יראו עליי משהו מוזר")
  
  

ההתקף לרוב מגיע לשיאו תוך 10 דקות, ונמשך כ־20–30 דקות. אבל ההשפעה שלו – והחשש מההתקף הבא – עלולים ללוות שעות וימים.

התקף פאניקה ≠ סכנה

חשוב לדעת: התקף פאניקה אינו מסוכן – אך התחושה הסובייקטיבית שבו היא עזה מאוד.
הגוף נכנס למצב של "הישרדות" (fight / flight), אך מכיוון שאין סכנה אמיתית, הוא שורף אנרגיה מיותרת ומקבל מסרים סותרים מהמוח.
זו לא טעות של האדם – זו הפעלת אזעקת שווא של מערכת העצבים.

כשהפחד מהפחד נהיה הבעיה

אנשים שחווים התקפים חוזרים, מתחילים לחשוש מההתקף הבא, להימנע ממקומות מסוימים (קניון, תחבורה ציבורית, גן ילדים, הרצאה), ולהצטמצם. זו הופכת להיות הפרעת פאניקה עם או בלי אגורפוביה – פחד ממקומות שקשה "לברוח מהם" אם ההתקף יופיע.

אפשר לטפל – ויש דרכים מוכחות

הטיפול המומלץ ביותר על פי גופי בריאות בין־לאומיים הוא:

CBT – טיפול קוגניטיבי־התנהגותי

• חינוך פסיכולוגי – להבין מהו התקף פאניקה, מה קורה בגוף, ולמה זה לא מסוכן.
  
  

• חשיפה מבוקרת לתסמינים – למשל באמצעות תרגילי נשימה מהירה או סיבוב כדי לחוות סחרחורת באופן מבוקר (Interoceptive Exposure).
  
  

• עבודה על עיוותי חשיבה – כמו "אם יעלה לי הדופק, זה אומר שאני חולה בלב".
  
  

• חיזוק תחושת השליטה – טכניקות של הרפיה, נשימה, ויסות.
  
  

אפשרויות נוספות:

• תרופות נוגדות חרדה ודיכאון (SSRIs או בנזודיאזפינים במצבים מסוימים)
  
  

• EMDR – כשקיימת טראומה או טריגר ספציפי
  
  

• מיינדפולנס, ACT, חמלה עצמית – לחיזוק היכולת להיות עם קושי מבלי להיבלע בו
  
  

לסיכום

התקף פאניקה מרגיש כמו סכנת חיים – אבל הוא בעצם איתות שווא. הגוף צועק "עזרה!", גם כשהכול שקט.
הבשורה: אפשר ללמוד לפרש מחדש את התחושות, לשחרר את הפחד מהפחד – ולחזור לחיים מלאים, בטוחים ויציבים יותר.

סימוכין מקצועיים:

• American Psychiatric Association. (2022). Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders (DSM-5-TR)
  
  

• Craske, M. G., & Barlow, D. H. (2008). Panic Disorder and Agoraphobia. In: Clinical Handbook of Psychological Disorders
  
  

• National Institute for Health and Care Excellence (NICE). (2011). Generalised anxiety disorder and panic disorder in adults: management
  
  

• Clark, D. M. (1986). A cognitive approach to panic. Behaviour Research and Therapy, 24(4), 461–470.
  
  

• Margraf, J., & Schneider, S. (1990). Panic attacks: Theoretical and practical aspects. Elsevier.