‎EMDR – עיבוד מחדש והקהיה באמצעות תנועות עיניים

רקע: כיצד הכל התחיל?

בשנת ‎1987‎, בעת הליכה שגרתית בפארק בלוס גאטוס, קליפורניה, הבחינה הפסיכולוגית ד"ר פרנסין שפירו במשהו יוצא דופן: מחשבות מטרידות שהעסיקו אותה פחתו באופן מפתיע כאשר עיניה החלו לנוע מצד לצד. היא לא תכננה זאת — תנועות העיניים נגרמו כתוצאה מהסחות חזותיות בסביבה, כמו תנועת ענפים וצללים ברוח.
שפירו, שהייתה אז חוקרת בתחום הפסיכולוגיה, התעניינה אם קיים קשר בין תנועות עיניים לבין ירידה בעוצמת המטען הרגשי של מחשבות מטרידות. היא חזרה על ההתנסות במודע, ובמהלך שבועות הבאים בדקה את ההשפעה על עצמה ועל מכרים. התוצאות היו עקביות: מחשבות שליליות איבדו מעוצמתן הרגשית לאחר סדרת תנועות עיניים יזומות.
מתוך תצפיות אלו נבט הרעיון לשיטה טיפולית חדשה — EMDR ‏(Eye Movement Desensitization and Reprocessing) ‏(emdr.com, en.wikipedia.org).

‎המעבר מהתנסות אישית למחקר מבוקר

שפירו החלה לפתח פרוטוקול מובנה, ובשנת ‎1988‎ ביצעה מחקר ראשוני עם מטופלים שחוו טראומה. ממצאי המחקר, שפורסם ב־‎1989‎, הצביעו על ירידה ניכרת בתסמיני PTSD כבר לאחר מספר מועט של מפגשים — ממצא שעורר עניין מקצועי רב והוביל למחקרים נוספים ולפיתוח שיטת טיפול מלאה ‏(pmc.ncbi.nlm.nih.gov).

‎מודל ה־AIP – Adaptive Information Processing

שפירו הציעה את מודל ה־AIP להסברת התהליך: חוויות טראומטיות נאגרות במוח במצב "לא מעובד", הכולל תמונות, רגשות, ותחושות גוף כאילו האירוע מתרחש כעת. EMDR, באמצעות גירוי דו־צדדי (כגון תנועות עיניים, הקשות או צלילים), מאפשר למוח להשלים את העיבוד ולשנות את המשמעות הרגשית של הזיכרון ‏(frontiersin.org).

‎הכרה מדעית ובינלאומית

EMDR זכתה להכרה כטיפול מבוסס ראיות בפוסט־טראומה על ידי גופים מובילים, ביניהם ארגון הבריאות העולמי (WHO), משרד ההגנה האמריקאי (DoD) וה־ISTSS. מטא־אנליזות הראו שהיא יעילה לפחות כמו TF-CBT, ולעיתים אף יותר, במיוחד במקרים של טראומה מורכבת.

פרוטוקול טיפולי מובנה: שמונה שלבים

השיטה כוללת פרוטוקול טיפולי מסודר המורכב משמונה שלבים עיקריים:

1. איתור רקע ויצירת מפת טיפול (History & Planning)
   
   

2. הכנה וכלים לוויסות רגשי (Preparation)
   
   

3. הערכת זיכרונות מטרידים ועיבוד קוגניטיבי (Assessment)
   
   

4. חשיפה עם גירוי דו‑צדדי (Desensitization)
   
   

5. חיזוק אמונה תומכת (Installation)
   
   

6. סריקה פיזית לזיהוי מתחים (Body Scan)
   
   

7. סיום המפגש בוויסות רגשי (Closure)
   
   

8. סקירה בתחילת הפגישה הבאה (Reevaluation) (Springer Publishing Connect, EMDR International Association, Health).
   
   

הכרה בינלאומית והמעמד המקצועי

EMDR מומלצת ברמה בינלאומית כטיפול ראשון בפוסט־טראומה (PTSD) על ידי גופים כמו WHO, משרד הווeterנים בארצות הברית ו־NICE הבריטי (Wikipedia). מטא‑אנליזות עדכניות מראות יעילות השוואתית ל־TF‑CBT במצבים של PTSD, אך מצביעות על כך שהגירוי הדו‑צדדי (eye movements) אינו המרכיב המשפיע המרכזי — החשיפה והעיבוד הקוגניטיבי הם אלו שהייתם משמעותיים (Wikipedia).

סיכום 

ה-EMDR היא שיטה טיפולית מבוססת תצפית קלינית וכלי מדעי שהולדתה על ידי גילוי עצמי מקרי הפכה לשיטה מובנית בעלת השפעה תרפויטית. ייחודה בניהול טראומה נעוץ בפרוטוקול בן שמונה שלבים ובמודל תיאורטי ברור (AIP), ולמרות שהיקנה חיוב האמצעים הדו־צדדיים מעורר ויכוח, השיטה נמצאת בעשייה מדעית רצינית ותומכת.

תימוכין מקצועיים מרכזיים:

• EMDR Institute – History of EMDR: תיאור ראשוני של גילוי השיטה בשנת 1987 והפיכתה לשיטה מבוססת (emdr.com).
  
  

• Wikipedia – Francine Shapiro: על הגילוי, המחקר הראשוני (1989), ספרות טיפוסית ופרוטוקול הספר משנת 1995 (Wikipedia).
  
  

• Hase et al. (2017) – AIP Model: עיקרי המודל התאורטי שעומד בבסיס השיטה (Frontiers).
  
  

• EMDRIA, ISTSS: תיאור שמונת השלבים וההכוונה הטיפולית (EMDR International Association, ISTSS).
  
  

• Wikipedia – EMDR overview: המלצות בינלאומיות, מטא‑אנליזות והבנת מרכיבי ההשפעה (Wikipedia).